כבר בסיום התואר הראשון שלי במסלול הרגיל והמקובל בעולמנו הבנתי שהמרוץ אחרי העושר וההצלחה לא יהפוך אותי למאושרת ושקטה. הרגשתי שיש יותר בעולם הזה, משהו קרא לי לעצור את הרכבת הדוהרת ולצאת למסע של חיפוש. תחנה משמעותית הייתה הודו הנפלאה שפתחה בפני עולמות חדשים, עברתי תהליכי ריפוי שלא הבנתי קודם לכן עד כמה אני זקוקה להם, פגשתי את עולם המדיטציה העשיר ונכנסתי פנימה עוד ועוד. זה היה העולם של אושו שנתן לי לחוות בעוצמה את עצמי ואת השמחה הטהורה של החיים. בראשית התמקדתי בתהליכים של ריפוי הילדה הפנימית ורגשות ראשוניים, כמה כאב היה שם וכמה חופש ופליאה הגיע מתוך השחרור. המשכתי לריפוי באומנויות, למרוח צבעים בפרעות, באופן אינטואיטיבי ולגלות את הצבע שלי. המשכתי ונמשכתי לעבודה על המיניות ומערכות יחסים, התחברתי עמוק יותר לגוף שם מצאתי את הנשימה ואת ההודיה.. ומשם התחלתי להימשך למיסטיקה, אל מה שיש מעבר לנראה לעין. תודה לכל המורים, אנשי הרוח המופלאים והחברים לדרך“