כבר שנים שאני אוהב לחקור, אני חוקר חלבונים, גנים, חיידקים, פטריות ושלל מיקרואורגניזמים חיים וגיליתי עולמות מעניינים. אבל לפני כשנה הבנתי שיש אורגניזם אחד שאותו

לנשימות הגעתי אחרי שבחדר כושר כל הזמן אמרו לי שאני לא נושמת, אחרי שהמטפלת שלי כל הזמן ביקשה ממני שוב ושוב ושוב, לנשום. לא הבנתי

על מורי דרך ומדריכי אמת – איל מור בוגר קורס מטפלים המסע אל הריפוי.הדרך לא קלה. היא לעיתים חשוכה, מפחידה ומלאה במפלצות גדולות ומפחידות. רצופה

אני נפרד משנתיים של למידה ועשייה עם המורים שלי רישי וסוקי. זו היא סיומה של תקופה נפלאה של שינויים וצמיחה עבורי. היא התחילה כנראה לפני

שלב ראשון: נמשך כשבועיים, מיום שהחלטתי לנסוע. התרגשות קלה מבעבעת בתוכי לקראת הנסיעה אל הלא נודע, שהרי אין לי מושג לאן מועדות פני.כמו צפונבונית מהוגנת

ידעתי שזה מתחיל בשמונה בערב. יצאתי מתוך שגרת הערב בבית, משאיר מאחורי את האישה והילדים. היא תסתדר. בדיוק לפני שאני עוזב, הטלפון הנייד מצלצל. יש ישיבה

הייתי רוצה להתחיל את מה שיש לי לומר בסיפור קטן… בבוקר חורפי אחד נסעתי במונית לעבודה… תל אביב היתה פקוקה ורטובה… התנועה התקדמה לאיטה ואני

במשך שנים רבות תחילה כמטופלת ואחר כך כמטפלת חוויתי טכניקות שונות ומגוונות של עבודה עם הגוף והנפש. הנשימה הייתה טכניקה שתמיד ברחתי ממנה וחשבתי שזה

בהתחלה פחד גדול מהבלתי ניתן להסבר, מהחדש, מהלא מוכר, ובהמשך פתיחות למקום שלא ידעתי או יותר נכון לא האמנתי שאני יכולה להגיע אליו… נשימות אצל