ביו-אנרגיה היא דרך להבין אישיות במונחים של גוף ותהליכים אנרגטיים. התהליכים הללו, הייצור של אנרגיה דרך נשימה וחילוף חומרים (מטבוליזם), ודרך שחרור האנרגיה באמצעות תנועה, הם פעולות בסיסיות של החיים.  כמות האנרגיה שיש לבן אדם, והדרך שהוא ישתמש באנרגיה יקבעו איך הוא יגיב לסיטואציות בחיים. אנשים שיש להם יותר אנרגיה יכולים להתמודד עם החיים בצורה יותר אפקטיבית, האנרגיה הופכת להיות תנועה וביטוי .

ביו-אנרגיה היא גם תרפיה שמשלבת עבודה של הגוף והנפש כדי לעזור לאנשים לפתור בעיות רגשיות ולהבין יותר על הפוטנציאל שלהם להביא עונג והנאה לחיים שלהם. תיאוריה בסיסית בביו-אנרגיה היא שהגוף והנפש זהים מבחינה פונקציונאלית. כלומר, מה שקורא בנפש משקף מה שקורא בגוף וההפך. 

כמו שכולנו יודעים, הנפש והגוף משפיעים אחד על השני. מה שמישהו חושב משפיע על מה שהוא מרגיש. ההפך נכון באותה מידה. האינטראקציה הזאת, אבל, מוגבלת למודע או אספקטים חיצוניים של האישיות שלנו. ברמה יותר עמוקה, ברמה של התת מודע, גם המחשבה וגם הרגשות מותנים על ידי אלמנטים אנרגטיים. לדוגמה, זה כמעט בלתי אפשרי בשביל אדם מדוכא להוציא את עצמו מהדיכאון על ידי מחשבות חיוביות. זאת משום שרמת האנרגיה שלו מדוכאת. כשרמת האנרגיה שלו עולה באמצעות נשימה עמוקה (הנשימה שלו הייתה מדוכאת יחד עם שאר האלמנטים של חיות) ושחרור של רגשות, האדם יכול לצאת מהמצב המדוכא. 

התהליכים האנרגטיים של הגוף מקושרים למצב של חיות בגוף. ככול שמישהו חי יותר, כך יש לו יותר אנרגיה וההפך. נוקשות או מתח כרוני מבטלים חיות ומקטינים את האנרגיה. בלידה, האורגניזם נמצא במצב הכי חי, וזורם. במוות, נוקשות היא טוטאלית. אנו לא יכולים להימנע מהנוקשות שמגיעה עם הגיל. אנו כן יכולים להימנע מהנוקשות שמגיעה בגלל מתח שרירי כרוני שנוצר מקונפליקט רגשי לא פטור. 

כל סיטואציה מלחיצה יוצרת מתח בגוף . בדרך כלל, המתח נעלם כאשר הלחץ משתרר. מתח כרוני, לעומת זאת, נשאר גם אחרי שהלחץ המגרה הוזז, כגישה גופנית לא מודעת , או כביטוי שרירי. המתח השרירי הכרוני מפריע לבריאות הרגשית על ידי כך שהוא מקטין את האנרגיה של הפרט, מגביל את החיות שלו (המשחק והתנועה הספונטניים  והטבעיים  של השרירים) ומגביל את הביטוי העצמי שלו.  זה נהיה הכרחי להקל על המתח הכרוני אם האדם רוצה להשיג בחזרה את החיות המלאה שלו, ואת הבריאות הרגשית שלו.

עבודת הגוף בביו-אנרגיה כוללת נשימה ביו אנרגטית, תהליכי מניפולציה כוללים מסאז’, לחץ מבוקר, ונגיעות רכות עוזרים לשחרר את השרירים המכווצים. 

רטט ותנועה

ביו-אנרגיה היא אמצעי להגיע לבריאות דרך רטט גופני, והיא  בריאות רוטטת.  המשמעות של הביטוי “בריאות רוטטת” הוא לא רק העדר מחלה, אלא מצב שבו אנו לגמרי חיים. “חיות  רוטטת” היא  אולי ביטוי נכון יותר מאחר שהרטט הוא המפתח לחיות. על ידי כך שנגביר את מצב הרטט בגוף, דרך התרגילים, אנו עוזרים למטופל להגיע לאיכות של בריאות. 

גוף בריא הוא מצב תמידי של רטט, גם אם האדם ישן וגם אם הוא ער. הביטו בתינוק ישן, ותראו רעדים עדינים עוברים דרך פני השטח של הגוף שלו. אולי תשימו לב לעיוותים קטנים  באזורים שונים, במיוחד בפנים, אבל גם בזרועות וברגלים. גם אנו המבוגרים לפעמים חווים עיוותים ורעדים . גוף חי נמצא כל הזמן בתנועה. רק במוות הוא לגמרי דומם. התנועה הטבעית הזאת של הגוף החי, שהיא הבסיס של תנועה אקטיבית, נובעת ממצב של התרגשות פנימית שכל הזמן מופיעה על פני השטח בביטוי של תנועה. כשההתרגשות גדלה יש יותר תנועה, כשההתרגשות יורדת , הגוף נהיה יותר שקט.

כשמצב הרטט בגוף גדל  בצורה מותאמת, גלי פעימה מתפתחים  ומתפשטים בגוף. אנו מכירים את  גלי הפעימה  שנובעים מפעימות הלב, שפועם דרך העורקים ובתנועת  המעיים .  אבל לרוב אנו לא חווים את גלי הפעימה שזורמים דרך כל הגוף במצב של הרפיה מלאה, או רגש אינטנסיבי. בהרפיה מלאה גלי נשימה עוברים דרך כל הגוף עם כל שאיפה ונשיפה. במצב רגשי חזק, גלים של רגשות נסחפים דרך הגוף . גלי רטט דומים מתרחשים גם בקליימקס של פעולה מינית. אבל, בדרך כלל אנו לא מרשים לעמנו להירגע לגמרי, לנשום עמוק, או להרגיש עד הסוף. 

הרטטים נוצרים  ממתח אנרגטי בשרירים,  בדומה לרטט שנוצר בכבל  אלקטרוני כשזרם עובר דרכו. העדר רטט מהווה אינדיקציה שהזרם של עוררות  או מתח לא קיים או מופחת באופן משמעותי. אפשר לראות תמונה ברורה של התופעה הזאת  עם חושבים על מה קורא למכונית כשמדליקים את המנוע. כשמדליקים את המנוע, הוא נכנס למצב של רטט גבוה, שאז נרגע להמום  יציב. ההמהום (או רטט) ימשיך כל עוד שהמנוע פועל. אם המנוע יפסיק לפעול בזמן שהמכונית בתנועה, אפשר יהיה לשים לב מיד להפסקת הפעולה בשל העדר ההמהום. 

האיכות של הרטט במכונית, או בגוף האדם מספר לנו באיזה מצב הוא נמצא. כשהמכונית רועדת או כשהרטטים קשים, אנו שמים לב שמשהו לא כשורה. בגוף האדם, רטטים גסים מהווים סימן שהעוררות או מתח אינם לגמרי חופשיים. בדיוק כמו שאבנים ומכשולים בנהר יוצרים זרם מהיר, ומונעים זרימה חלקה, כך גם רטטים קשים מציינים שזרם  העוררות עובר דרך שרירים שהם ספסטים, או במצב של מתח שרירי כרוני. כשהמתח משתחרר, או השריריים נהיים רפויים,  הרטט נהייה עדין יותר, וכמעט שלא ניתן לשים לב אליו על פני השטח, ועדיין התחושה מאוד נעימה.  ועדיין , עדיף רטטים מטלטלים, מאשר שלא יהיה רטט בכלל.  

כמו כן, יש מצבים שבהם הגוף יעבור טלטלה בגלל מתח חזק במיוחד. לדוגמא, אנו משקשקים עם כעס, או רועדים במצב של פחד גדול, או מטלטלים בבכי , ורוטטים עם אהבה, ללא קשר למהו הרגש, אנו לגמרי חיים במצבים בללו. 

במהלך העבודה הביו-אנרגטית, הגוף של האדם מגיע למצב של רטט באמצעות התרגילים שיתוארו בספר הזה. המטרה היא לשמור על הרטט במצב עדין ויציב, כשהעוררות נבנת או המתח מתגבר. עלי ידי כך , המטופל מגדיל את היכולת של הגוף לחוש עוררות ועונג. כדי להשיג זאת, צריך לעגן את האגו חזק בתוך הגוף, כך שהאגו ירגיש מזוהה עם הגוף, ולא יפחד מהתגובות הלא רצוניות של הגוף. התוצאה הסופית  היא אדם שהתנועות וההתנהגות שלו יותר ספונטניות ועדיין מותאמות ואפקטיביות. 

במהלך התהליך הזה, בהתאמה, מתרחש שינוי במחשבות וגישות של האדם. כשהרטטים עוברים באופן מלא בגוף, האדם מרגיש מחובר ובאינטגרציה, שהוא כולו חתיכה אחת. הרבה מטופלים הביעו את התחושה הזאת. התחושה של אחדות ואינטגרציה מובילה לכנות טבעית במחשבות ומעשים. אם אדם מפתח תחושת חן בגוף, הוא גם מפתח בהתאמה גישה פסיכולוגית של להיות חנני. אנשים כאלו לא רק רוטטים חיות, הם זוהרים את החיות שלהם. 

אנליזה ביו-אנרגטית היא השם של תרפיה ביו-אנרגטית. בתרפיה ביו-אנרגטית עוזרים לאדם להתקרב לעצמו דרך הגוף שלו. על ידי כך שמשתמשים בתרגילים שמתוארים בספר, האדם מתחיל להרגיש איך הוא מרסן או עוצר את זרם העוררות שבגוף שלו. איך הוא הגביל את הנשימה ותנועות הגוף שלו, איך הוא צמצם את הביטוי העצמי שלו. במילים אחרות, איך הוא צמצם את החיות שבו.  החלק האנליטי בתרפיה עוזר לו להבין  את ה”למה” של המעצורים ומחסומים- שהם בעיקר לא מודעים – במונחים של חוויות ילדות. עוזרים לו ומעודדים אותו לקבל ולבטא את הרגשות המודחקים , בסביבה השומרת של הסיטואציה הטיפולית. 

המטרה של התרפיה היא גוף חי, שמסוגל לחוות באופן מלא עונג וכאב, שמחה ועצב בחיים. ככל שאנו יותר חיים, כך אנו יכולים להתמודד יותר עם עוררות גבוהה בחיי היום יום שלנו ובחיי המין. אנליזה של קונפליקטים מודחקים, שחררו רגשות מדוכאים, ושחרור של מתח שרירי כרוני ומחסומים , מאפשרים  לאדם יכולת גבוהה יותר לחוש עונג. 

העונג בתחושה של להיות לגמרי חיי, מעוגן  בתחושת הרטט שבגוף . ניתן לתפוס  את זה בפעימות המלאות של התרחבות והתכווצות האורגניזם והמערכות התואמות: מערכת הנשימה, מחזור הדם, ומערכת העיכול לדוגמא. ניתן לחוש את זה כתחושות זרימה בגוף שמורות על הזרם של עוררות. זוהי  התחושה המתוקה של תשוקה מינית, הבזק של תחושה פנימית, כמיהה למגע וקרבה, והפעימה של התרגשות. 

פעילות הרטט, כמו שציינו קודם, הינה התגלמות של חיות פנימית של האורגניזם, שגם אחראי לפעולה ספונטנית, שחרור רגשי, ותפקוד של המערכות הפנימיות. החיות הפנימית הזאת אינה נשלטת על ידי האגו או הרצון; היא בלתי רצונית. גוף חי פועם ורוטט. באופן טבעי, כשאנו נהיים יותר מבוגרים, הגוף שלנו נהיה יותר ויותר סטטי, עד שהוא מגיע לשקט הגמור של המוות. אבל איבוד מוקדם מדי של החיות הינה פתלוגיה. זה קורא, לדוגמא, כשאנו נהיים מדוכאים. דיכאון היא פתלוגיה שבה מופחת התפקוד החי של הגוף, צמצום של החיות, רגשות ויכולת לתגובה. 

בנוסף לתנועות הלא רצוניות, אנו עושים גם הרבה תנועות רצוניות, באופן מודע, או באופן מודע חלקית, כמו הליכה, דיבור, אכילה וכו’. בבוגר בריא שני הסוגים של תנועה, הרצוני והלא רצוני, מתואמים כדי לייצר התנהגות שהיא גם אפקטיבית וגם מלאת חן. זהו המצב שבו כולנו רוצים להיות. אבל חן אמיתי לא ניתן ללמידה. בבית ספר לדוגמנות אנשים לומדים להיות דוגמנים, לא מלאי חן וחיים. פוזיציה של הגוף יכולה להראות אטקטיבית בתמונה, אבל תראה נוקשה ומוזרה בחיים האמיתיים, מאחר שהיא הושגה על חשבון הספונטניות והחיות של הגוף. ניתן להשיג חן רק על ידי כך שנגדיל את החיות של הגוף, ואז לאחד את זה עם מודעות עצמית כדי להשיג רמה גבוהה של שליטה עצמית. החותמת של אדם חנני ונעים, היא השליטה העצמית שלו. 

מתוך הספר joy של אלכסנדר לאון