התבוננות ברווח בנשימה
כשהנשימה שלך נכנסת פנימה, התבונן. לרגע אחד או לאלפית הרגעאין כל נשימה – לפני שהיא פונה מעלה, לפני שהיא פונה כלפי חוץ. נשימה אחת נכנסתפנימה ואז ישנה נקודה מסוימת, והנשימה פוסקת. אז הנשימה יוצאת החוצה, ושוב לרגע אחד, לאלפית הרגע הנשימה נעצרת. אז הנשימה נכנסת פנימה.
לפני שהנשימה פונה פנימה או החוצה, ישנו רגע שבו אינך נושם. באותו הרגע ההתרחשות אפשרית, מכיוון שכשאינך נושם, אינך בעולם. הבן זאת : כשאינך נושם אתה מת, אתה דומם. אך הרגע הוא בעל משך זמן קצר כל כך, לעולם אינך צופה בו.
נשימה נכנסת פנימה היא לידה מחדש, נשימה יוצאת החוצה היא מוות.לכן בכל נשימה אתה מת ונולד מחדש. הרווח בין השתיים הוא בעל משך זמן קצר מאוד, אך התבוננות ותשומת לב חדות וכנותיגרמו לך להרגיש את הרווח. אז שום דבר אחר אינו הכרחי. אתה מבורך. אתה ידעת , הדבר קרה.
עליך לא לאמן את הנשימה, תשאיר אותה ממש כמו שהיא.
אז אך לעשות את זה? תחילה תעשה מודע לנשימה הנכנסת פנימה. תתבונן בה. תשכח הכלתנוע עם הנשימה כשאתה מודע לגמרי. כשאתה הולך מטה, מטה, מטה עם הנשימה, אל תפספס את הנשימה. אל תלך קדימה, אל תעקוב מאחור. רק תלך עמה. תזכור זאת אל תלך קדימה, אל תעקוב אחריה כמו צל. היה בו זמני עמה. נשימה ותודעה צריכות להפוך לאחת. הנשימה נכנסת פנימה , אתה נכנס פנימה. רק אז תוכל לתפוס את הנקודה הנמצאת בין שתי הנשימות. זה לא יהיה קל.
תנוע פנימה עם הנשימה, ולאחר מכן תנוע החוצה עם הנשימה, פנימה – החוצה, פנימה – החוצה. אם תמשיך לתרגל תודעת נשימה, מודעות נשימה, הרי שפתאום יום אחד, בלי לדעת תגיע למרווח והמודעות שלך תעשה חדה, עמוקה ואינטנסיבית.
