ארבעה שלבים למדיטציה בשיטים

תמי ויינריב

שלב ראשון: נמשך כשבועיים, מיום שהחלטתי לנסוע. התרגשות קלה מבעבעת בתוכי לקראת הנסיעה אל הלא נודע, שהרי אין לי מושג לאן מועדות פני.
כמו צפונבונית מהוגנת אני אורזת תיק עמוס להתפקע בשרוולים מעוצבים וכפכפי קרוקס.
סוף-סוף מסתיים השלב הראשון. יצאתי לדרך. אני נושמת לרווחה בספסל האחורי, מנמנמת ובוהה בנוף המדברי.
שלב שני: הלם תרבות. שלב זה אורך מספר שעות, שהרי באופן מפתיע הגעתי למקום שמזכיר לי מחנה צבאי. מדליקה סיגריה בניסיון לעכל, ומיד נתקלת בחוקים שנראים לי נוקשים עד גיחוך. לעשן - רק ב- smoking temple. מה זה פה, קניון?
המקום נראה כל כך פרוש, פתוח, חסר גבולות. בהמשך אווכח כמה שיטים הוא חממה סגורה, עוטפת, תומכת. לכל דבר יש מקום וזמן מדויקים להפליא.
שלב זה אמנם אורך זמן ארוך יותר מששיערתי, אך בהדרגה ההשתלבות היא נעימה, נוחה וטוטלית.
שלב שלישי: שלב קתרטי, שיאה של החוויה. ארבעה ימים בהם אני מרגישה, שהכניסו אותי למכונת כביסה והפעילו תוכנית בהרתחה לכתמים קשים.
אני בוכה, צוחקת, מייבבת, רוקדת, מקיאה, צורחת, מתוחה ורגועה, מתנקה ומתייפה. עד שמתחילה להרגיש את הזמזום השקט לאורך עמוד השדרה המתייצב.
אני נפתרת מהביקורתיות, מהקטנוניות, מהאובססיות, מהפולניות. וכמו ניצנים, לפתע רואה סביבי אנשים נחמדים, אהובים, טובים.
סדר יום אינטנסיבי. השקעה אינטנסיבית. אין רגע דל. ואני נהנית מכל רגע.
מי החכם, שאמר שהאושר נמצא בתוכנו. חיפשתי אותו בכל העולם, באירופה היפה, באיים אקזוטיים. ובכן רבותי, אני את האושר מצאתי בשיטים.
שלב רביעי: אורכו אינדיבידואלי לכל נפש ונפש. גם הוא לא קל. שלושה ימים של ריחוף על ענן, יחד עם דכדוך של געגוע. רוצה לחזור לשם. ההוראות הן לא להחליט שום דבר בימים אלו. לאט לאט נוחתת בחזרה אל חיי. ובכל פעם שמתנענעת במדיטצית קונדליני, בעיניים עצומות, מחברת את כפות רגלי אל אדמת המדבר.

תמי ויינריב
2006
נווה-סביון

רישי : 054-4338258   סוקי : 050-5260271  מייל:  rishibreath@gmail.com